תמר, חברה טובה, פולניה לתפארת מדינת ישראל ופולין, החליטה להיות אמיצה ולעשות מה שאמהות רבות (אולי גם אבות) כמהות לעשות- לפצוח בדרך חדשה בחיים.
אחרי יותר מעשור, תמר לוקחת פסק זמן מהמרוץ הידוע: ילדים- עבודה- בית, ונחה.
נחה, מטיילת, משקיעה בעצמה ובמשפחה ונחה.
תמר, לא סתם נבחרת לשבת על כוס קפה.
הספל של הקפה שתמיד הייתה לך במשרד, היתה מקור הרעיון לעוגה.
הצבעים נבחרו, גם בגלל מקום העבודה המשותף שלנו (לשעבר) וגם בגלל שאין ספק שזה אחד הצבעים שיותר הולמים אותך.
המבט- זה היה המבט שנתת לי כל פעם שרצית לומר: "נו- מילא..." (היו הרבה כאלה)
והישיבה בקפה- את בטח יושבת לך עכשיו בסתלבט, רגועה, עם החיוך המאפיין ונהנית מההפוגה טרם החזרה לשגרה במקום חדש.
העוגה הזאת מאפיינת אותך בתקופה זו, אך עצם הכנתה מאפיינת את הכניסה שלי לעולם העוגות.
מאחלת לך שדרכך תתן לך סיפוק עצמי רב כמו שהכנת העוגה הייתה בשבילי.
אוהבת ומעריכה,
קרין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה