יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

טמיר ספידי מקווין

בכל פעם שאני מכינה עוגה למישהו לפי הזמנה או מכל סיבה, טמיר, בני הבכור, מביט בה ומסביר איך הוא רוצה שתראה עוגת יום ההולדת שלו.


הנה הגיע הרגע לחגיגות יום ההולדת וטמיר מתלבט ומתלבט: ספידי מקווין או באז שנות אור.
עזרתי לו והסברתי שמכיוון שיש לו שתי חגיגות: עם המשפחה ובגן עם החברים, אפשר גם וגם...
הגיעה העת לחגיגות עם המשפחה. תפסנו טרמפ על ערב סוכות וחגגנו יחד.
מכיוון שהיינו רק 20 איש, הכנתי עוגה קטנה יחסית וקאפקייקס וניל וחמאה עם קרם חמאה צבוע בצבע מאכל צהוב. על הקרם הנחתי אלמנטים שהתייבשו מראש, מבצק סוכר.








ספידי היה הצלחה. העוגה ריגשה את טמיר. הוא לא הפסיק לדבר עליה ולהביט עליה מאוהב ולהגיד: "זה לא יאמן פשוט!"
הוא אפילו קרא לחברים שלו הביתה כדי שיצפו בה במו עינהם.
הצלחה כל כך גדולה, שכבר בערב סוכות הוא הודיע שגם העוגה לגן תהיה של ספידי מקווין. אבל הפעם, הוא רוצה שמאטו ילווה אותו- החבר הכי טוב של ספידי.

אי אפשר להתווכח עם אהבה של גבר למכונית.
בגן מדובר בהמון ילדים ולכן הכנתי עוגת שתי קומות מצופה בקרם גאנש ובצק סוכר.







גם סביב העוגה הזאת הייתה התרגשות של כל הילדים והם התחילו להתמקח איזה חלק מספידי ומאטו הם יאכלו.
אחד הילדים קיבל את הגלגל של ספידי- מדהים מה גורם להם להתרגש....


שיהיה במזל טוב...


קרין



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה