שלום, אני נוסעת...

הלוואי שללונדון....

חודש פברואר שהחל לו השבוע, מסמן את תחילתו של המסע שלי לעולם חדש, מאתגר וכזה שאני מקווה שיפתח בפני את הדלתות הנכונות.
כשאני חושבת על זה, אני מוצאת שזה היה כך לאורך שנים: בפברואר הצטרף אח נוסף למשפחה (עד אז הייתי בת יחידה), בפברואר התגייסתי, בפברואר נכנסתי לשמירת הריון לא פשוטה בכלל שהביאה אותי ליישם את השינוי המהותי בקריירה שלי, בפברואר שנה שעברה חזרתי מחופשת הלידה ובפברואר השנה אני יוצאת לדרכי החדשה כעצמאית.

לצוות היקר אליו השתייכתי, הכנתי כמתנת פרידה אמצעי שימושי במקצוע שלנו, אך משולב ביצירה שלי- אחרת איך אשאיר את חותמי על מתנה שאני נותנת?

כבר המון זמן שאני חושבת לעצמי: "למה לא לעטוף את המחברות שאני משתמשת בהן לפי טעמי האישי?"
מצאתי הזדמנות והחלטתי ליישם.
בדקתי באינטרנט ומצאתי שלמרבית העיטופים המקסימים משתמשים בבדים ותופרים אותם...
הנה כמה דוגמאות:
המחברות של עופר פינקל
הבלוג של רחלי גזית- מחברת מטופלת
Skip to my Lou
החלטתי שמכיוון שאני אוהבת בדים אבל אין לי זמן לתפור עכשיו (שלא לדבר על ללמוד לתפור), אני אעטוף את המחברות בבדים שרכשתי אצל נתנאלה ו- MAKE על ידי הדבקה וכן דפים ממסטיקים.
ביצעתי את העיטוף בטכניקה דומה לעיטוף של אריזת הטישו עלי כבתתי כאן והתוצאות מוצגות בפניכם:

אני חושבת שזה הפוסט שצירפתי אליו הכי הרבה תמונות עד היום...
דרך צלחה,
קרין
www.facebook.com/Ugalina.Cakes