יום ראשון, 15 בינואר 2012

נוסטלגיה יפה ולא רחוקה מדי

אני לא ממש מסיימת עם פרויקט האלבום- כאילו מקטרת אבל שמחה שיש עוד...
כל שלב בעבודה על האלבום מעלה לי זיכרונות מהימים שהם היו קצת יותר קטנטנים.


העיצוב של האלבום, כך פתאום הבנתי, הוא הרבה יותר מהתרפיה שלי, הבעת אהבה לילדים באופן נוסף, השקעה במזכרת והשקט שלי למחשבות. זה גם אוסף של רגעים שאני נזכרת בהם ויכולה להתגאות: איזה מתוקים הם היו כשהיו קטנים (הם עדיין מתוקים ולא באמת כבר כאלה גדולים), אילו ימים יפים.
אני זוכרת יותר את רגעי התמונה ופחות את התחושה של הימים הקשים ללא שעות שינה ועם צורך מתמיד להצליח לשלב בין כל המשימות.
האמת היא שגם היום אני רצה כל הזמן ממשימה למשימה אבל פתאום זה נראה פשוט יותר כשהם מסוגלים לשחק יחד.
מספיק סיפורים, קדימה תמונות...









השתמשתי בעיצוב העמודים האלה בין היתר בדפים של צרויה מסדרת "אהבה כתומה".
אני חייבת להודות שהרבה יותר קל בתחום הזה לעצב עבור בנות.
מכיוון שיש לי שני בנים, אני מחפשת כל הזמן את הדפים עם העיצובים שיתאימו לתמונות של בנים.
מצאתי אצל צרויה סדרה ראויה למטרתי.

בנוסף השתמשתי בסדרת הדפים Little Boy
 וכן בחיתוכי אותיות שרכשתי ב"קסם שימושי".
המשך יבוא...

קרין

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה